סעדיאייב נ' שרביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 11,532 ₪, שהוגשה בידי התובע כנגד הנתבעת בגין נזק שנגרם לרכב שבבעלות התובע, מסוג טויוטה מ.ר. 89-470-64.

סיפור המעשה:

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג טויוטה מ.ר. 89-470-64 (להלן: "הטויוטה").

הנתבעת הינה חברה לביטוח ובמועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, ביטחה את רכב הטויוטה בביטוח מקיף בפוליסה מספר 2115103944/09 (להלן: "הפוליסה").

ביום 14/11/09 רכב הטויוטה היה מעורב בתאונה ובעקבות כך נגרמו לטויוטה נזקים רבים בסך 24,374 ₪ כולל ירידת ערך.

בין הצדדים אין מחלוקת לגבי קיומה של התאונה. הנתבעת, כמבטחת, ניכתה השתתפות עצמית ושילמה לתובע פיצוי חלקי בלבד, על סך 10,974 ₪, וזאת בטענה, כי התובע לא המציא לידיה, כפי שהתחייב, אישור העדר תביעות ביחס לעברו הביטוחי בשלוש השנים לפני התאונה.

התובע טוען, כי גם כאשר לא הומצא אישור העדר תביעות בגין שלוש שנים שקדמו לתאונה, לא היתה רשאית הנתבעת לקזז את הסכום שקוזז בפועל על ידה ולכל היותר, היתה צריכה לקזז, 7.5% מסכום הפרמיה השנתית עבור כל שנה שבגינה לא הומצא אישור העדר תביעות ולכל היותר, היה מקום, בשים לב לכך שהפרמיה השנתית ביום עריכת הביטוח עמדה על סך 2,626 ₪, הסכום המקסימאלי שהיה צריך להפחית, עומד על סך 590 ₪ ובשל כך, העמיד התובע את תביעתו על סך 11,207 ₪, לאחר שקיזז מתביעתו את הסך של 590 ₪.

הנתבעת טוענת, כי התובע קיבל את הפיצוי המלא על פי תנאי הפוליסה וחוק חוזה הביטוח; התובע לא מסר פרטים נכונים במועד כריתת חוזה הביטוח. הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי התובע הצהיר הצהרה שקרית, במטרה לשלם פרמיה נמוכה ולראיה, התובע לא הצליח עד היום להמציא אישור של העדר תביעות ובמידה ויומצא אישור כזה, תגמולי הביטוח במלואם, בניכוי ההשתתפות העצמית, ישולמו לו.

עדות התובע:

התובע העיד בפני ובחקירתו הנגדית נשאל לגבי הליך כריתת חוזה הביטוח, אישר שהביטוח בוצע ביום 5/11/09 והתאונה אירעה מספר ימים לאחר מכן וכי שילם את כל הפרמיה שנדרשה ממנו.

עוד מסר, שמדובר ברכבו הראשון בארץ ובפעם הראשונה קנה רכב בנובמבר 2009 ולפני כן לא היה לו כל רכב.

התובע המשיך והעיד, לאחר שנשאל לגבי עברו הביטוחי ומדוע הצהיר שלא היו לו תאונות בשלוש שנים שקדמו לתאונה, ציין התובע:

"לא היה לי אוטו ולא היו לי שום תביעות. לא היו לי תביעות כי לא היה לי אוטו. אני מבחינתי שילמתי את כל הביטוחים ולדעתי אני צריך לקבל את מלוא ההסדר ולא ענייני אם יש טעות אצל סוכן הביטוח".

בהמשך ולעניין הדרישה להמציא את האישור של העדר תביעות, אישר התובע, כי קיבל לידיו את הפוליסה אך לא ידע שהוא צריך להמציא אישור העדר תביעות תוך 14 יום ולא קיבל כל מכתב מחברת הביטוח (עמ' 2 שורות 17-18 לפרו').

בשלב זה לא הוצג בפני התובע כל הצעת ביטוח או הצהרה שחתם עליה, טענת הנתבעת מתבססת על רשימת הפוליסה, בפרק הצהרת המבוטח, לפיה הצהיר שהיה מבוטח בשומרה, ללא כל תביעות. ב"כ הנתבעת אישר שאין בידיהם הצעת ביטוח.

עד הנתבעת, מר ניר פז, כחלק מתפקידו, נותן הנחיות חיתום לסוכני הביטוח, לרבות הסוכן שערך את הפוליסה. העיד, כי הוא לא טיפל בפוליסה הספציפית, אך אישר כי הוא מכיר את הסוכן ומכיר דרך פעולתו. עד זה אישר, כי הוא לא יכול להתייחס להצהרה של מקרה זה, אך העיד באופן כללי עדות אופי על סוכן הביטוח שהוא ממלא אחר הנחיות החיתום. עד זה אישר, מתוך אמונה, כי סוכן הביטוח, לרוב, מסביר את משמעות אישור העדר תביעות והסיק מכך, שבמקרה זה, הוא אכן הסביר לתובע את משמעות האישור. עד זה המשיך וציין, כי התובע הצהיר הצהרה שאינה תואמת את המציאות.

הנתבעת לא מצאה לנכון לזמן את סוכן הביטוח שערך את הפוליסה, על מנת להעיד לגבי הליך כריתת חוזה הביטוח, על קיומה של הצהרת הביטוח ועל הרישום שקיים ברשימה, אם זה מפיו של התובע או לא.

הכרעה:

על חובת הגילוי: חובת הגילוי של המבוטח כלפי מבטח מוסדרת בסעיפים 6 ו- 7 לחוק חוזה הביטוח; בעוד שסעיף 6 קובע את היקף חובת הגילוי, סעיף 7 קובע את תוצאות ההפרה של אותה חובה.